יום חמישי, 24 באוקטובר 2013

לקחים מהעבר ומעבר להווה

פוסט שני באותו יום!



בפוסט הקודם סיימתי כאשר פרשתי מהלימודים, לא הרבה זמן אחרי שפרשתי מבזק.

אז הנה אני, מחפש עבודה, וכאן למדתי את הלקח הראשון והחשוב ביותר שלי - רוב הסיכויים שאת התפקיד הבא שלך תשיג דרך חברים.
ואכן, דרך חבר מאוד קרוב (היי אלחנדרו!) מצאתי עבודה בתור איש שירות לקוחות בחברת הימורים אונליין.
העבודה הייתה באנגלית ובזכות כישורי השירות שלמדתי בבזק, נהייתי לאחד התומכים המובילים, וזה התבטא גם בבונוסים. (שם גם הכרתי את ארוסתי)
אהבתי נורא את המנהל שלי, כמו שאהבתי את המנהלים שהיו לי בבזק, אבל כשהוא עזב - הבנתי שהסיבה היחידה שנהניתי לעבוד באותה חברה הייתה כי הוא, כמנהל, דאג לצוות שלו ו"שמר" עלינו מכל הלכלוך שעף שם.
בהמשך, החברה עברה למדינה אחרת ואני בחרתי שלא לעשות רילוקיישן, אז מצאתי את עצמי, אחרי שנה וכמה חודשים, שוב פעם מחפש עבודה.


לקחים שאני מביא מהתפקיד ההוא הם:
  1. מנהל\ת טוב\ה זה דבר מאוד חשוב, אבל אי אפשר להסתמך על זה כי אנשים מחליפים תפקידים. המנהל שלך יכול לקבל קידום, להיות מפוטר, לבחור בתפקיד בחברה אחרת וכ"ו, ואז, אם מקום העבודה עצמו איננו מתאים לך, לא תוכל לשרוד בתפקיד.
  2.  משכורת שמנה היא דבר נחמד, אבל היא לא תמיד מספיקה בשביל לשמור עלייך במקום עבודה.
באותה תקופה, ארוסתי גם חיפשה עבודה, אבל האופן בו היא חיפשה עבודה הדהים אותי - היא הייתה יושבת ומשכתבת את הקו"ח ע"מ שיתאים לתפקיד אליו היא מגישה מועמדות, היא כתבה מכתבי כיסוי (cover letter) יחד עם הקו"ח, ואני בכלל לא ידעתי מה זה, ולפני הראיונות - היא עשתה שעות של מחקר על התפקיד, החברה והמראיינים.



לתומי, חשבתי שזה מנהג אמריקאי (כן, היא אמריקאית) ושפה בארץ זה לא ממש חשוב, אז כתבתי קו"ח באנגלית, אבל הפעם השקעתי קצת יותר, וחזרתי לחפש עבודה.
אחרי חודש כמעט התייאשתי כי לא הבנתי למה לא חוזרים אלי - הרי אני תותח בשירותיות, דובר אנגלית ברמת שפת-אם, ועבדתי בבזק! בזק! חברת הטלקום הישראלית הכי גדולה! זה חייב להגיד משהו, לא?!
אז זהו - שלא.



פה חזרתי ללקח הראשון שלמדתי, ופניתי לחברים שלי, לדעת אם הם יודעים על מקומות שמחפשים אנשים עם הקישורים שלי.
למזלי, חבר טוב שלי עובד בWAZE והעביר את הקו"ח שלי, והנה, אני מקבל שיחת הזמנה לראיון, ואני משקשק - אין לי מושג איך אני מתקבל לחברה ברמה של WAZE.

ארוסתי הסבירה לי איך עושים מחקר על חברה ותפקיד, והתחלתי לקרוא כל מה שיכולתי למצוא.
בזכות המחקר שעשיתי - התקבלתי לWAZE בתור איש תמיכה טכנית ושירות לקוחות, ומהר מאוד התקדמתי לנהל את הקהילות הגדולות של WAZE.
אז באה הקנייה של החברה ע"י GOOGLE וסיימתי את תפקידי בחברה.

והנה אנחנו מתקרבים להיום, ולכל מה שלמדתי על חיפוש עבודה בשוק ההייטק בישראל.
ימשיך בפוסט הבא...

דברי פתיחה וקצת נסיון אישי

היי!

קוראים לי יונתן פאר, אני בן 31, מאורס, מנהל קהילות לשעבר בWAZE ומחפש עבודה בימים אלו.


בשנים האחרונות, יצא לי ללמוד הרבה מאוד על שוק העבודה בארץ בהשוואה לשוק בחו"ל (בזכות ארוסתי המדהימה) ואמנם כתבתי על זה קצת בפייסבוק, אבל רציתי לחלוק את הידע הזה עם כולם.

אני מתכוון לכתוב פה גם בעברית וגם באנגלית.

אז בואו נתחיל מההתחלה:
נולדתי בקיבוץ בצפון אי שם בשנת 1982 וגדלתי שם כל החיים.

בתור בן-קיבוץ, למדתי שעבודה קשה היא המפתח להצלחה, שאת התפקיד אתה לא ממש בוחר ושתמיד ילמדו אותך מה שאתה צריך במקום העבודה.


מגיל 14, בביה"ס האיזורי היה נהוג לשלוח אותנו ליום עבודה אחד בקיבוץ שלנו, ואני עבדתי בנוי של הקיבוץ (ומשם פיתחתי אהבה לגידול צמחים, בעיקר תבלינים , פירות וירקות). אחרי הצבא, יצא לי לעבוד כאיש-שטח בכפר הנופש של הקיבוץ, טסתי לחצי שנה בדרום אפריקה ואז חזרתי ועבדתי שוב בכפר הנופש.
כל אותו הזמן נורא התעניינתי בטכנולוגיה והייתי האיש-מחשבים הלא-רשמי של הקיבוץ.

בגיל 24 "נשבר לי" ועברתי לתל-אביב כמו רוב החבר'ה בני גילי.
לאחר המעבר מצאתי עבודה בחברת בזק בתמיכה הטכנית של האינטרנט ונשארתי שם כ3 וחצי שנים, במהלך הזמן קודמתי לתמיכה ברשתות ואז גם לתמיכה בשירותי ערך מוסף (VAS).
התפקיד הזה רק אישש את מה שחשבתי - עבודה קשה תוביל אותך להתקדם וכל מה שאתה לא יודע - ילמדו אותך במקום.

קורות-חיים? 5-6 שורות וגמרנו! מכתב כיסוי? מי שמע על זה?! השכלה רלוונטית? יש לי עוד מלא זמן!

מסתבר שלא מלמדים אותך הרבה דברים בקהילה קיבוצית, במיוחד איך מפתחים קריירה אמיתית, איך יש להתנהג בשוק העבודה, ושעבודה קשה אמנם עוזרת, אבל להיות רובוט (אפילו אם אתה הרובוט הכי טוב) יגרום לכך שתתקע בתפקידים ולא תתקדם באמת.

השינוי הגדול שלי הגיע כשהתחלתי ללמוד (תואר שלא סיימתי במזרחנות), פתאום לא יכולתי לייצב לימודים עם עבודה ובחרתי לפרוש מבזק.
כשהיה לי יותר זמן לחשוב על התואר עצמו, למרות שהיה מעניין, הבנתי שלא יצא לי ממנו כלום בקריירה שמעניינת אותי, אז פרשתי, ופתאום הייתי צריך כסף, אז התחלתי לחפש עבודה.

המשך בפוסט הבא.